#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. אמר אלו לחובתי או לקרבנות נזירותי או לנזירותי ומת מה דינם? 	"לחובתי לחד לישנא הוה כסתומים שיפלו לנדבה ולאידך לישנא הוה כמפורשים בתערובת וילכו לים<br>המלח.<br>לקרבנות נזירותי הוה סתומים דמתניתין וע""ז נאמרה ההלכה שיפלו כולם לנדבה."	נזיר כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג. נזיר שאמר אלו לנזירותי או מחויב חטאת שאמר הרי עלי עולה ואמר אלו לחובתי ולא מת, מה דינם ומאי שנא? 	"לנזירותי יכול להביא בכולם חטאת או עולה או שלמים. לחובתי צריך להביא שתי בהמות ולחלל על אחת את קדושת החטאת שבמעות ועל אחת את קדושת העולה שבמעות. והטעם:<br>1) לשון לחובתי משמע כל מה שהוא חייב אבל לנזירותי משמע שפיר למקצת נזירותי.<br>2) בנזיר כולם מגיעים על חיוב אחד משא""כ במחויב חטאת ונדר עולה."	נזיר כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד. אמר אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי והשתמש ברוב השאר או במיעוטו האם מעל ומדוע? 	ברובם מעל דאי אפשר שאין בהם דמי עולה שיש בהם מעילה. במקצתם לא מעל דשמא כולם דמי שלמים ואין בשלמים מעילה מחיים.	נזיר כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פה. מדוע א""ר נחמן הא דאמרי בהמה הרי היא כמפורשת לא שנו אלא בתמימה אבל בעלת מום הרי היא כסתומה? "	"לקונטרס שההלכה נאמרה רק במעות ובבעלי מומים שאין בהם שהיה אבל לא בבהמה תמימה שיש בה שהיה. לתוס' דבע""מ ראוי להמכר מיד ולקנות קרבנות נזיר, אבל תמימה צריכה שהיה לקבל מום ופי' ר""ת דחיישינן אולי נתן לבו להזכיר שם חטאת על אחת מהן אך לא בירר. ועוד דבע""מ חזו לאלתר לקנות קרבנות לכך ליכא למיחש שמא נתן לבו לפרש בתערובת הואיל ובידו לפרש כשיקנה אבל בתמימה ליכא למימר הכי <sup>יג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יג.  והרא""ש כתב שלרבי יוחנן הלכה היא בנזיר שדוקא במעות וכל דבר העומד להמכר נאמרה ההלכה ולא בתמימה שצריכה שהיה, ולריש לקיש איכא למי חש שבשהיית הזמן שמא פירש חלקה לחטאת .</span>"	נזיר כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. האם הם כמפורשים או כמעות סתומים, אם הפריש 1) בהמות תמימות שאינן ראויות לנזיר 2) ג' נסכא 3) קן שקנה הבעלים ולא פירש? 	"1) לרב נחמן ולרנב""י כמפורשים ולרב שימי בר אשי כמעות סתומים.<br>3) לרב נחמן כמפורשים לרנב""י ולרב שימי בר אשי כמעות סתומים.<br>4) לכו""ע כמעות סתומים."	נזיר כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פז. לתוס' שמפרשים שבהמה תמימה היינו פרים 1) מאי שנא מבעלי מומים, הרי גם פרים אינם ראויים לנזיר 2) מה דין מקדיש זכר לדמי נסכים ומאי שנא? 	"1) דעל פרים חלה קדושת הגוף כרבנן דתמורה דאמרו המפריש נקבה לאשם אע""ג דלא חזיא לאשם שהוא בא זכר מ""מ חל עליה קדושת הגוף דבעי מום לפדות עליה.<br>2) המקדיש זכר לשם נסכים לא נחתא ליה קדושת הגוף דלא חזי לשום נסכים שבעולם ולכן ימכר ויביא בדמיו נסכים, אבל פרים תמימים בנזיר ונקבה לאשם ראויים לקרבן אחר שישנו בבהמה."	נזיר כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. מה הקשה רב שימי מדברי רב חסדא דאמר אין הקינין מתפרשות וכו' על דברי רב הונא? 	"1. לתוס' שלרב הונא חוששים שהבעלים נתן דעתו על אחת מהן לחטאת למה הכהן לא חושש לכך בעופות.<br>2. לר""מ הקשה איך אתה חושש שהבעלים קראו שם הרי מוכח מדברי רב חסדא שלא מועיל פירוש הבעלים בין הלקיחה להקרבה גבי קינים ומסתמא ה""ה גבי שאר קרבנות.<br>3. לקונטרס שלרב הונא ההלכה נאמרה רק במעות שילכו לנדבה אבל בהמה לא ודינה כמפורשת וא""כ ה""ה חייבי קינין שהפרישו קן סתומה ומתו לא יפלו לנדבה ואילו רב חסדא אמר שאין הקינין מתפרשות אלא וכו' ומשמע שאם לא נתפרשו בלקיחה הרי הם סתומים אף לענין שאם מתו הבעלים יפלו לנדבה."	נזיר כו: - כז.		
